אזרחות

החברה הישראלית – השסעים והאתגר   החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות מבחינת השתייכותן הלאומית, דתית, עדתית וכו'. בימי קום המדינה, ניסו לממש את רעיון כור ההיתוך ולטשטש את ההבדלים בין הקבוצות השונות. בניגוד לכך כיום, המדינה מכירה בזכות של הקבוצות השונות לשמור על ייחודן. כלומר – את רעיון כור ההיתוך, החליף רעיון הפלורליזם ומימוש זכויות […]

מ"י כמדינה יהודית – הגדרות בלבד   החלטת האו"ם על החלוקה (181) – התבססה על הנחת יסוד כי ליהודים ולערבים יש זיקה מוצדקת לשטחי א"י המערבית, וכי אין ביכולתם להקים מדינה משותפת בשל עוינות הדדית קבעה כי יקומו שתי מדינות: יהודית וערבית פירטה את גבולותיהן נקבע כי המשטר בשתיהן יהיה דמוקרטי. בירושלים יהיה משטר בינ"ל

מוסד הנשיאות בישראל חוק יסוד: נשיא המדינה, קובע כי "בראש המדינה עומד נשיא". בפועל, לנשיא יש תפקיד סמלי בלבד, המסמל את ריבונותה ואחדותה של המדינה. לנשיא אין סמכויות שלטוניות או חלק בביצוע מדיניות.   מוסד הנשיאות אינו חלק מרשויות השלטון. בלתי תלוי, מסמל את האיחוד המדיני ואת הערכים החברתיים שיש עליהם הסכמה רחבה.   בחירת

השלטון המקומי במדינה המודרנית, השלטון המרכזי לא יכול לבצע את כל המשימות הדרושות לניהול המדינה. לכן, קיים לצדו גם שלטון מקומי, המשלים את הדרוש. בדומה לשלטון המרכזי, גם השלטון המקומי שואב את סמכותו מהעם ע"י בחירות מקומיות בהם האזרחים בוחרים את נציגים. השלטון המקומי מבטא את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים ואת הרצון לייעל את המערכת

הרשות השופטת בישראל בכל מדינה דמוקרטית, וכך גם בישראל, קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה.   תפקידיה עשיית משפט צדק להוות חלק ממערכת אכיפת החוק \ מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק לבחון האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשים בהתאם לחוק לאפשר יישוב סכסוכים בין האזרחים לבין עצמם, ובין האזרחים לרשויות השלטון להגן על