שיר אמי והנחל \ אורי צבי גרינברג
שיר זה מתאר בן מביט באמו בשתי צורות:
- תמונת אם בצעירותה
מתוארת כאלה, כוונוס בתמונת הולדתה, נשית, יפה, טהורה, אלוהית - תמונת אם באחרית ימיה
רצח האם בידי גוי גרמני ואכזר, בנה המעריץ אותה כאוב, סובל, חש אשמה שלא קבר אותה
בין שתי התמונות קיים פער טראגי, ועיקר השיר הוא בין שתי התמונות.
בית 1
השיר פותח בתיאור הדובר אשר מתבונן באמו הצעירה והבתולה.
"ואולי" – המילה מעניקה אופי הרהורי, כניסיון להנצחת האם המתה
בדמיונו של הנער האם מוצגת כעלמה צעירה המתרחצת בנהר, בכותונת משי הדבקה לגופה הענוג. הבן סוגד לאמו, מתאר אותה בתמונה פסטורלית, מדומה לגן עדן.
סוף הבית הראשון מתייחס לזמן התרחשות האירוע הדמיוני, טרם הכירה את אביו.
רמזים מטרימים לסוף הטראגי: העץ הכרות, השיער האדום, דמדומי החמה
בית 2
ממשיך את תמונת האם הצעירה. הבן מתאר אותה עולה מהנחל כמו בהולדת ונוס המיתולוגית.
אותה נערה יפה, ארוטית, נשית – לא זכתה לראות את במה המבוגר עומד ומתבונן בה, בהיותה נערה צעירה ושמחה.
הדמדומים ברקע תורמים לאווירה הרומנטית, לרכות וליופי;
ומצד שני בצבעם מרמזים לדם ולדממה שיסמלו את מות האם.
בית 3
הבית נפתח בתיאור מטאפורי של חלוף הזמן בהכספת השיער, שנדמה והוא טבעי.
אך 3 השורות האחרונות של השיר מפתיעות ומזעזעות, מאירות באור טראגי את כל התמונה המקדימה.
האם נרצחה באכזריות בידי גוי גרמני אכזר. בנה לא נקם את נקמתה ולא זכה לקבור אותה.
הבן מתואר באוזלת ידו – הוא מרגיש כי החמיץ ופספס. הבן מתאר את דור הבנים השלם שאיבד את הוריו בשואה ולא זכה להביאם לקבורה. מהשיר עולה תחושת האשמה והכאב.