לבי במזרח

לבי במזרח \ רבי יהודה הלוי

זהו שיר ציון.
שירי ציון מבטאים את הכמיהה לגאולה ואת אהבת המולדת. חוויות אלו מעצבות את עולמו הפנימי של המשורר. תפיסתו של יהודה הייתה המניע לכך שבגיל 65 עזב את "כל טוב ספרד" ויצא למסע ארוך ומפרך אל עבר ציון. הוא נפטר בהגיעו למצריים, ולא זכה להגיע אל הארץ הנכספת.
אגדה מהמאה ה16 מספרת שזכה להגיע לארץ ישראל ולירושלים החרבה, נישק את אבניה כפי שקיווה. פרש ערבי רמס אותו כשהוא שר את שירו "ציון הלא תשאלי"

בשיר זה 3 בתים בהם מתואר כאבו העז של המשורר המתבטא במצב טראגי של פירוד בין הגוף הנמצא בספרד לנפש הנמצאת בציון.

 

בית 1

תפארת הפתיחה. מביע בעוצמה רגשית את הרעיון המרכזי בשיר.
ישנו יחס של השלמה בין הדלת לסוגר – סיבה ותוצאה – בדלת מתוארים הגעגועים העזים לציון, בסוגר מתוארות התוצאות של געגועים אלו: הקושי ליהנות מהחיים.
החרוז בין הדלת לסוגר מדגיש את דבריו.

השיר פותח בתיאור מטפורי: "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".
המשורר מביע את מצוקתו באמצעות הדגשת המרחק הגיאוגרפי בין ציון לספרד. התיאור "בסוף מערב" נובע מהתפיסה שרווחה בימי הביניים, כי ספרד היא גבולו המערבי של העולם.

כתוצאה מהפער בין הגוף שבמערב והלב שמזרח, המשורר חש כי הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הטובים שמוצעים לו בספרד. אמירה זו מודגשת ע"י השאלה הרטורית: "איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב?".

האוכל מטונימי לקיום ולהנאות החיים, המשורר חש שקיומו בלתי נסבל והוא לא מסוגל ליהנות מדבר כל עוד הוא איננו מגשים את מקום כמיהתו ומגיע לציון.

 

בית 2

הבית כולו כתוב במסגרת של שאלה רטורית.
המשורר חש שהוא לא יכול לבצע את כל הנדרים והאיסורים, בעוד ציון "בחבל אדום" תחת שלטון הנוצרים, והוא ב"כבל ערב" – כבול ומשועבד למוסלמים השולטים בספרד.

הצימוד: בכבל – בחבל יוצר הקבלה בין מצבה של ציון לבין מצבו של המשורר.
ציון כבולה בידי הנוצרים והוא כבול בידי החיים הטובים תחת שלטון המוסלמים בספרד.
("אדום" הוא כינוי גנאי לנוצרים).

 

בית 3

תקבולת ניגודית המדגישה את רצונו העז של המשורר להגיע לציון: קל בעיניו לעזוב את ספרד המאופיינת בטוב ובעושר, כמו שחשוב ויקר בעיני להגיע אל ציון החרבה. למרות התחושה שהועברה בבית השני, כאילו והוא כבול לשלטון המוסלמי, הוא מתאר את הקלות בה היה עוזב את חייו למען ציון. בית המקדש מסמל את ציון ואת מקום כמיהתו של המשורר, ועל כן הוא נזכר בחורבנו.

הניגודים

• לבי – אנוכי
• מזרח – מערב
• חבל אדום – כבל ערב
• יקל – יקר
• כל טוב ספרד – עפרות דביר נחרב

 

מאפייני שירת ימה"ב בשיר

1. מבנה הבית: דלת וסוגר
2. חרוז מבריח: "רב"
3. צימודים
4. תפארת הפתיחה בבית הראשון

 

דרכי עיצוב בשיר

• ניגודים
• צימודים
• תקבולת ניגודית
• שאלות רטוריות